#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. 1 שאר נסקלים דלא כתיב בהם סקילה ולמדו מאוב וידעוני האם למדו הקש 'מות יומת' או 'דמיהם בם' (ומה לומדים מהשני)?	"ר' זירא שאל את אביי מפני שהוקשה לו אם לומדים מות יומת למה הוקשו לאוב ולא לאשת איש, הרי א&quot;א רשאי להחמיר עליו. ואשת איש ודאי שאינה בסקילה דאם כן למה יצאה ארוסה.<p dir=""rtl"">אביי ענה שודאי שלמדו מדמיהם בם, שאם לא, דמיהם בם למאי אתיא. אבל מות יומת נצרך ללמדנו שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בתורה תמיתהו בכל מיתה.</p>"	סנהדרין נג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. 2 הבא על האם משום כמה חייב ומדוע (בראויה לאביו ובאינה ראויה)?	"לחכמים חייב שתים אחת משום אמו ואחת משום אשת אב דאין לומר &quot;ערות אביך.... אמך היא&quot; שאתה חייב רק משום אמך, דאין 'ערות אביך' פי' אשת אביך ואם כן אמך היא לא באה למעט שבאמו שהיא אשת אביו אינו חייב אלא משום אם בלבד (אלא לדרשה אחרינא). מכל מקום אם היא אסורה לאביו בחייבי כריתות וכד' שלא תופסים קידושין אינו חייב אלא משום אמו.<p dir=""rtl"">ר' יהודה בברייתא סובר שה&quot;נ חייב שתים, אבל סבר כר&quot;ע שחייבי לאוים כחייבי כריתות ואם אינה ראויה לאביו בחייבי לאוים אינו חייב אלא משום אמו.</p><p dir=""rtl"">פשטות המשנה וכן כי אתא רב יצחק תני שלעולם ר&quot;י אינו מחייב אלא משום האם בלבד, וביאר [אביי ו]רבא משום דכתיב &quot;ערות אביך... אמך היא&quot; וערות אביך היינו אשת אביו ומיעט אמך היא משום אמו אתה מחייבו ולא משום אשת האב ותניא כוותיה. [אלא שהוקשה אם כן מאי דרש מ&quot;ערות אביך היא&quot; ולכן אמר רב אחא בריה דרב איקא דדרישנן מ&quot;ערותה&quot; ערוה אחת והוקשה עליו מכלתו, אבל רבא ביאר ש&quot;ערות אביך היא&quot; נצרך לאשת אביו שאינו חייב עליה נמי משום אשת איש].</p>"	סנהדרין נג.		
